ישראל הפדרלית

ארץ ישראל הפדרלית: אוגדן ארץ ישראל בשלמותה כקהילייה כלכלית - מדינית פדרלית. מתווה לאסטרטגיית שלום ובטחון, המדגישה ומבליטה את ערך השוויון בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה כערך כלכלי – חברתי עליון, ביוזמת מדינת ישראל.

 "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית  של ארץ ישראל בשלמותה" – (מתוך מגילת העצמאות) 

 If you can dream it  -  you can do it )וולט דיסני)

מאת: אריה הס

פרק המבוא

ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן

ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן. מדינת ישראל יחד עם חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, ללא רצועת עזה, צועדים ומנותבים לצמיחתן והתגבשותן כמדינה וקהילייה פדרלית אחת.   בראייה של קביעה זו, ישראל  כמדינה פדרלית תהיה המדינה הפדרלית ה 28 בעולם, בליגה אחת עם מדינות מפותחות בהן, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, בלגיה ועוד.

תשכחו מחזון ארץ ישראל השלמה עם זכות הצבעה ליהודים בלבד, תשכחו מחזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות שבירתן ירושלים, תשכחו מתכניות ההפרדה למיניהן.  נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, ארץ ישראל בשלמותה נעה בבטחה בדרך מלאת מהמורות ומכשולים,   המובילה לצמיחתה והתהוותה כארץ ישראל הפדרלית, תחת ריבונות מדינת ישראל וחוקיה.

שורשי הפדרליזם בארץ ישראל בשלמותה בעבר הרחוק והקרוב

קצת היסטוריה רחוקה וקרובה יותר. כבר בעברה הרחוק, ארץ ישראל בשלמותה קמה  כפדרציה. 12 שבטי ישראל לאחר הכנה ארוכה ומפרכת של משה ובהנהגת ממשיכו ויד ימינו יהושע בן נון כבשו והתיישבו בארץ ישראל ואורגנו בידו במבנה פדרטיבי קלאסי. הם היוו פדרציה של 12 שבטי ישראל, כל שבט באזור מוגדר של ארץ ישראל בשלמותה, כולל הרי מואב והגלעד ממזרח לירדן, שהוקצו לכל שבט בידי יהושע בן נון. אם תרצו, הם היוו  פדרציה של  12 שבטי ישראל, דגם פדרלי מדיני ראשון מסוגו בעולם. יחד הם פעלו במסגרת מבנה פדרלי מושתת על  12 קנטונים. בראש כל שבט – קנטון, נשיא השבט. כל שבט – קנטון ניהל את חייו ביומיום באופן עצמאי ולעת צרה חיצונית הם חברו יחד תחת הנהגה של שופט והרחיקו את הסכנה. מבנה מדינתי פדרטיבי זה של עם ישראל בראשית ימי בית ראשון פעל עד למעבר למבנה שלטוני בראשות מלך. 

בעקבות הצהרת בלפור, בין 2 מלחמות העולם, החל משנות ה 20 ועד מחצית שנות ה 40 במאה הקודמת, כינון פדרציה יהודית – ערבית, בעיקר לפי דגם הפדרליזם השוויצרי וגם דגם הפדרליזם הבלגי הוו נושא מרכזי בווכוחים והדיונים בתנועה הציונית ובמפלגות הציוניות הדומננטיות. מובילי ומקדמי זרם הציונות הפדרלית בגרסאות שונות היו זאב ז'בוטינסקי,  דוד בן גוריון, חיים ווייצמן, ואיש אמונו אביגדור יעקובסון, מרדכי בנטוב, שלמה קפלנסקי, איתמר בן אבי ועוד. בשיח החם שהתנהל על דמות ארץ ישראל הפדרלית נטלו חלק גם ברל כצנלסון, חיים ארלוזורוב, משה בילינסון ואחרים. עיקר הווכוחים אודות הדגם הפדרלי הנכון לארץ ישראל בשלמותה באותם ימים התנהלו בתנועת העבודה.

החלטת עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל בשלמותה שתהיינה באחדות כלכלית, מעין קונפדרציה,משהו קרוב לאיחוד האירופי. החלטה זו של עצרת האו"ם מגובה גם במגילת העצמאות, בה נקבע שמדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

מלחמת העצמאות והכרזה על הקמת מדינת ישראל יצרו הפוגה בדיונים אלה שנמשכה עד יוני 1967. בעקבות מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, ארץ ישראל בשלמותה, לאחר 2,000 שנות גלות, חזרה והפכה ליישות וקהילייה מדינית כלכלית תחת שלטון וממשל ישראלים.

בעקבות הסכם אוסלו וכינון הרשות הפלסטינית, ארץ ישראל בשלמותה הפכה למעין קונפדרציה ישראלית – פלסטינית א סימטרית ששקעה בעימות רווי שפיכות דמים וטירור בשל אי יכולת 2 הצדדים לקדם הסדר שלום על בסיס חזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות. 

בעקבות יציאת ישראל מרצועת עזה שהובילה גם להתנתקות רצועת עזה מהרשות הפלסטינית התכווצה קונפדרציה זו ובעזה צמחה יישות ועיר מדינה עצמאית בראשות חמאס שבוחר בדרך של עימות חסר פשרות ורסן  הולך ומתעצם עם מדינת ישראל. במקביל, חותר חמאס גם תחת שלטון הרשות הפלסטינית בגדה ומבקש לבוא במקומה ולנהל את מלחמת הפלסטינים שהוא מקדש כנגד מדינת ישראל גם משטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.     

ארץ ישראל בשלמותה -  סוג של יישות וקהילייה פדרטיבית – קונפדרטיבית  

תוצאה בולטת ממציאות זו, מדינת ישראל וערביי יהודה ושומרון עד נהר הירדן חוברים אט אט בתהליך מובנה ומורכב, כמעט בלתי נראה, עתיר עימותים ומשברים, בלי שהן מתכוונות  וחפצות בכך, מתגבשות עוד ועוד לדגם מדינתי קהילייתי מאוחד במסגרת של מבנה פדרטיבי  

כללית, פדרציה ארץ ישראלית זו מושתתת כיום על 4 עוגנים פדרליים עיקריים: עוגן כלכלי, עוגן בטחוני, עוגן של שיתופי פעולה אזוריים ומבנה שלטוני פדרלי. 

במישור הכלכלי, ארץ ישראל בשלמותה היא קהילייה כלכלית ממוזגת, לא ניתנת להפרדה. די אם נציין ש 85% מהייצור הפלסטיני התעשייתי והחקלאי ביהודה ושומרון מוצא דרכו לשווקים הישראלים. מכלל כ 800,000 עובדים פלסטינים המהווים את כוח העבודה הפלסטיני ביהודה ושומרון, מעל 250,000 פלסטינים מועסקים ישירות בישראל ובישובים הישראלים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. השקל הישראלי הוא מטבע נוהג גם ביהודה ושומרון. מחצית תקציב הרשות הפלסטינית מקורו בכספי מיסים של העובדים הפלסטינים בישראל שישראל גובה מהם ומעבירה ישירות לקופת הרשות הפלסטינית. 

במישור הבטחוני השליטה הבטחונית ביהודה ושומרון נתונה בידי צה"ל וזרועות בטחון ישראליות אחרות ולנוכח סכנות האיסלם הקיצוני ובעיקר חמאס, זה לא עומד להשתנות. 

במישור האזורי, מעל 300,000 פלסטינים במזרח ירושלים הם אזרחים ישראלים ורובם אינם נכונים להחליף אזרחות ישראלית זו עם כל חסרונותיה באזרחות של מדינת פלסטין. בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מתגוררים בתפזורת ב 160 ישובים עירוניים וכפריים מעל 400,000 מתיישבים יהודים אשר לא ניתן לפנותם עוד. באזורים משיקים שונים קיימים שיתופי פעולה על בסיס אזורי, דוגמת שיתוף הפעולה בין נפת ג'נין ומועצה אזורית גלבוע. 

בגדול, ארץ ישראל בשלמותה היא כיום קהילייה רב לאומית, רב תרבותית ורב לשונית. עם זאת, מדובר בקהילייה פדרטיבית דו שלטונית, דו ראשית, א סימטרית, בעימותים מדיניים מחריפים, רחוקה מאד מלהיות שוויונית וללא כל מודעות לכך שנגזר על מרכיביה השונים להתפתח ולצמוח למדינה פדרלית אחת בארץ ישראל בשלמותה במבנה פדרלי כזה או אחר. 

האצת צמיחת ארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית שוויונית מפותחת

באין כל אופציה מדינית אחרת על הפרק ועל רקע גלי טירור הולכים ובאים, עיצוב ארץ ישראל בשלמותה כמדינה וקהילייה פדרלית ממוזגת, שוויונית, מפותחת בולטת עם רמת חיים ואיכות חיים ברמה מערב אירופית זה כיום צורך אסטרטגי ראשוני במעלה של ישראל. מתוך לימוד ובחינה של דגמים מדינתיים פדרליים שונים מוצע לאמץ את דגם הפדרליזם הנוהג בשווייץ שהוא מתקדם ומוצלח מסוגו בעולם.

המעבר המוצע למבנה פדרלי נוסח שווייץ, קרי, למבנה של קהיליה ומדינה פדרלית מפותחת, שוויונית ודמוקרטית לרווחת כל אזרחיה, יהודים כערבים, צריך להיעשות בתהליך רב שלבי ארוך שווח, בצורה זהירה ומובנית בדרך של בניית רכיבים פדרליים נוספים, בהם: 

·         גיבוש חוקה אחת, משותפת ומוסכמת על רוב תושבי ישראל וערביי יהודה ושומרון. 

·         ניסוח חזון קהילייתי מדינתי משותף,

·         כינון דרג ממשל אזורי קנטונלי מושתת על מערך בן 30 קנטונים יהודים וערבים,

·         מעבר לשיטת בחירות יחסיות קנטונליות

·         כינון בית נבחרים נוסף, מועצת הקנטונים.

·         טיפוח קשרי גומלין ושיתופי פעולה בין קנטונים יהודים וקנטונים ערבים ופלסטינים.

·         שיקום כלכלי – חברתי של מחנות הפליטים והבדווים בנגב, ירושלים, יהודה ושומרון. 

·         גיוס הסכמה לאומית רחבה פנים ישראלית ובקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון.

·         הכרה ותמיכה בינלאומית רחבה בכינון ארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית.

·         קידום מפעלי פיתוח משותפים עם מדינות שכנות, בעיקר ירדן ומצריים. 

·         קידום רצועת עזה כיישות ומדינה עצמאית חברה באו"ם ומוסדותיו.

·         גיבוש הבנה והסכמה שהאוכלוסיה היהודית תמשיך לטפח קשריה המיוחדים עם יהודי התפוצות בעוד ערביי הארץ יטפחו קשרי גומלין דומים עם העולם הערבי והמוסלמי והדרוזים יטפחו קשרים מיוחדים עם קהילות הדרוזים בסוריה ולבנון.

ארץ ישראל הפדרלית: 10 מיליון תושבים במדינה אחת, היא מדינת ישראל 

סטטיסטית, ארץ ישראל הפדרלית, או אם נרצה, מדינת ישראל כמדינה פדרלית עד נהר הירדן וללא רצועת עזה, תשתרע על  שטח בהיקף כ 28,000 קמ"ר עם אוכלוסיה בהיקף כ 10 מיליון תושבים יהודים וערבים, מהם, 6.7 מיליון יהודים וכ 3,3 מיליון ערבים, בהם, כ 130,000 דרוזים, 150,000 ערבים נוצרים, וכ 200,000 בדווים. 

התפלגות האוכלוסיה באחוזים, 66% יהודים וכ 34% תושבים מקרב מגזרי המיעוטים.

בראייה של התפלגות הייצוג בכנסת, בין יהודים וערבים, כ 30 – 35 חברי כנסת ממגזרי המיעוטים כולל המגזר הדרוזי לעומת כ  90 – 85 חברי כנסת יהודים. 

לסיום, מהלך כינון ארץ ישראל בשלמותה, כמדינה וקהילייה פדרלית, כארץ ישראל הפדרלית, היא מדינת ישראל הפדרלית, זה מהלך אסטרטגי ישראלי פורץ דרך והאתגר הלאומי הגדול שניצב בפני מדינת ישראל כיום.

אין מנוס וצריך להציב אתגר שאפתני זה בראש סדר היום של ישראל וסדר הקדימויות שלה, עם כל החששות והמוקשים שבדרך וכאלה לא יחסרו.

הבשורה הלאומית והבינלאומית היוצאת ממהלך אסטרטגי מכונן זה, מדינת ישראל מכריעה על קץ ל"כיבוש" ועל  הצטרפות לליגת המדינות הפדרליות המפותחות והמובילות בעולם, 

זו גם תשובה ישראלית ישימה ליוזמה הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית בפריז  וליוזמות הרשות הפלססטנית לכפות את פתרון 2 המדינות שמנציחות עוד ועוד את הסטטוס קוו וגלי הטירור ומטרפדות כל יוזמה חלופית להעלות את 2 הצדדים על דרך ריאלית לחיים משותפים     

א.    כמה תובנות על הפרדה, שלום וטירור, כלכלה וחברה, חוקה וממשל

תובנה בסיסית: מדינת ישראל לוקה בחוסר הבנה בסיסי של הסכסוך הישראלי - ערבי

ייקבע, בהדגשה, מדינת ישראל לוקה בחוסר הבנה בסיסי של הסכסוך הישראלי – ערבי וללא הבנה בסיסית של הסכסוך, יהיו עוד ועוד גלי טירור וכאוס ושלום ובטחון ימשיכו להיות מאתנו והלאה.

חומת הפרדה חברתית – כלכלית בין יהודים וערבים

חזון חומת ההפרדה מבית היוצר בעיקר במפלגת העבודה, אך גם של יש עתיד, מערכת הבטחון  וראש הממשלה הוא קודם כל, חזון לאומי אנטי מוסרי להפרדה חברתית – כלכלית בין החברה היהודית והחברה הערבית במדינת ישראל וארץ ישראל בשלמותה.

חומת ההפרדה הפרושה בירושלים וחבלי יהודה ושומרון היא קודם כל חומת הפרדה חברתית – כלכלית מרחיקת שלום ומעצימה טירור וכאוס,המדרדרת את מדינת ישראל לרמה מוסרית לאומית ירודה, העומדת בניגוד גמור לעקרונות מגילת העצמאות ומורשת נביאי ישראל.  רק אחר כך, היא במידה מוגבלת מאד גם חומת הפרדה בטחונית. היא איננה מחסום לטירור. היא מניעה ומגבירה טירור ושנאה עד שגם מערכת בטחון שכולנו גאים בה מוצאת עצמה במבוי סתום 

עם הבנה בסיסית כה שגויה של הסכסוך, אי אפשר לעצור טירור וכאוס. בלתי אפשרי לקדם תהליך שלום שיוביל לעיצוב חיים משותפים, עתיד משותף, קשרי שלום בארץ ישראל בשלמותה ויחסי שכנות מפותחים עם מדינות ערביות קרובות ורחוקות, עם העולם הערבי בכללותו.

עצירת הטירור והכאוס המתמשך מחייבים בדחיפות אסטרטגיית שלום ובטחון חדשה שמתבססת לא רק על תלות בצבא ומשטרה חזקים ותיווך בינלאומי אובססיבי בא והולך, אלא ממשל דמוקרטי איכותי פדרלי הפועל בהצלחה מרובה במדינות שישראל דומה להן בהרכב אוכלוסייתה, דוגמת שוויץ, קנדה ועוד, מדיניות שלום כלכלית, מדיניות שלום חברתית – תרבותית והבנה בסיסית שפתרון הסכסוך  צריך להיות ביוזמה והובלה של מדינת ישראל והוא יכול לקחת דורות.

כמה תובנות כלכליות

ראייה כלכלית היא מרכיב חשוב ואקוטי בפתרון הסכסוך. מדינות תלויות בכלכלה ותחבורה. שיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ותחבורתי מורידים חכוכים ומתחים.   המימד הכלכלי בפתרון הסכסוך חשוב. צמיחה כלכלית חשובה. תוצר גבוה לנפש ותל"ג גבוה מקטינים סכסוכים.ועימותים. סחר מוריד מתחים..מזעור הפערים החברתיים הגדולים בין יהודים וערבים הוא תנאי בסיסי ראשוני בחשיבותו לפתרון הסכסוך. משימה זו מחייבת אימוץ כלכלת שוק עם מימד חברתי מפותח לרווחת כולם במידה שווה.  זה מחייב ואומר, בניית מעמד ביניים רחב היקף ודומיננטי בקרב האוכלוסיה היהודית והערבית הבולטים ברמת חיים ואיכות חיים של המדינות המפותחות, דוגמת שווייץ, ארה"ב ואוסטרליה. זה יכול להיעשות רק דרך ממשל אזורי מושתת על קנטונים יהודים וערבים הפועלים בכל חבלי ארץ ישראל בשלמותה, עד נהר הירדן,  בגיבוש וקידום תוכניות פיתוח כלכליות חברתיות אזוריות בדחיפה של משאבים לאומיים תוך מתן העדפה לאזורי הארץ ומגזרי האוכלוסיה החלשים יותר.

כמה תובנות חברתיות ותרבותיות

ככל שאנשים מקבוצות אתניות שונות  יכירו טוב יותר האחד את השני, כך יתמתן יותר הקונפליקט. עם זאת, זה לא מספיק. יש צורך אקוטי בגישור בין עניים ועשירים וסגירת פערים.

חשוב לאתר מורשת משותפת. סכסוכים חוזרים לעבר.

שנאה אתנית היא אחת הסיבות לסכסוכים. גם הפוליטיקה חשובה. שנאה אתנית מנוצלת בידי מנהיגים. ומנהיגים לא מעטים מנצלים שנאה אתנית לטובתם. סכסוכים אתניים מובלים בידי מנהיגים. סכסוך אתני הוא תהליך. לחצים חברתיים אידיאולוגיים יכולים לקדם עימותים.

אי שוויון מגביר סכסוכים. מלחמות אתניות הן תוצאה מתהליך מתמשך. זהות דתית קיצונית וזהות דתית ואתנית חשובה לאנשים עניים.

כמה תובנות על ממשל איכותי 

שיפור הממשל ומבנה נכון של הממשל – פתרון מפתח לסכסוכים.

יישוב סכסוכים מחייב ממשלים חזקים איכותיים.

על ממשלות לא לדכא מיעוטים אתניים. דיכוי זכויות מביא לסכסוכים. חופש ביטוי למיעוטים ממזער  סכסוכים. כשממשל חלש כדאי להעניק חיזוקים לתושבים שאם לא כן התושבים יילחמו. זה לא רק הכנסה לנפש אלא איכות הממשלים. עבודה עם כפרים ויישובים זה עוזר.

Quality of government   -  איכות הממשל - מרכיב חשוב ביותר ביישוב סכסוכים. 

המפתח להתעצמות הסכסוך - חולשת הממשלים אצלנו ואצלם.

כשממשל חלש אנשים פונים לקבוצות קיצוניות, דוגמת טליבאן, חמאס, חיזבאללה, דע"ש ועוד המצטיירים כאוטוריטות חזקות. ארגוני איסלם קיצוניים אלה לוקחים ילדים ממשפחות עניות ומחנכים. אותם. הם מטיבים להעניק   סיוע נדיב  לקבוצות חלשות וכך יוצרים תלות של משפחות אלה וילדיהם בהם. אצל כולם זו אותה השיטה.  הבסיס, מתן עזרה לקבוצות חלשות. כך עושה חמאס, דע"ש, חיזבאללה. 

כללית, קשה לכפות הסכם על ממשל אחר. יש לתת עזרה ללא תנאים. זה נכון לעירק, סוריה ואפגניסטן כמו גם ביחס לערביי ארץ ישראל.

כמה תובנות על ממשל פדרלי איכותי בארץ ישראל בשלמותה

ממשלים דמוקרטיים איכותיים בעולם הם ממשלים פדרליים דוגמת ארה"ב, קנדה, שווייץ ואוסטרליה.

מעבר מובנה והדרגתי למבנה של ממשל פדרלי דמוקרטי בארץ ישראל בשלמותה הוא תנאי אקוטי ובסיסי לקידום ממשל איכותי במדינת ישראל וארץ ישראל בשלמותה שייטיב וישכיל לטפח יחסי שלום, חיים משותפים ושוויוניים בין יהודים וערבים במדינת ישראל ובארץ ישראל בשלמותה בסיכויי הצלחה הרבה יותר גדולים מהממשל הישראלי הריכוזי המנסה לעשות זאת ללא הצלחה מאז קום המדינה. בראייה זו, מוצע לבחון ולעסוק לעומק בעיקר בדגם הממשל הפדרלי קנטונלי הנוהג בשווייץ.

כמה תובנות על צבא ומשטרה

משטרה זה דבר חשוב בפתרון סכסוכים. צריך להיות תקיפים עם כל אי סדר. משטרה קהילתית חשובה למזעור עימותים אתניים. פעילות משטרתית קהילתית יומית חשובה. צבא משטרה מחברים  קבוצות אתניות והם פועלים תחת הממשלה . אך מול הטירור דרוש גם כוח שיטור בטחוני אזורי. 

כמה תובנות על החלת ריבונות ישראל וחוקיה בארץ ישראל בשלמותה

החלת ריבונות ישראל בחבלי יהודה ושומרון עד נהר הירדן תעשה למדינת ישראל הרבה טוב

עיצוב ואימוץ חוקה. החלת ריבונות ישראל ביהודה ושמרון תחייב את ישראל לעצב ולאמץ חוקה חוקה היא תשתית הכרחית לתהליך שלום מקיף ואמיתי ולעיצוב חיים משותפים בין יהודים וערבים במדינת ישראל ובארץ ישראל בשלמותה. 

סוף לכיבוש. החלת ריבונות ישראל תחייב מתן שוויון זכויות וחובות ליהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה.זה אומר, סוף לכיבוש וכל הדברים הלא טובים שנגזרים ממנו. .

שיקום מחנות הפליטים. ישראל מחויבת לשקם את מחנות הפליטים ביהודה ושומרון ובכך להאיץ תהליך אזורי לשיקום מחנות הפליטים גם ברצועת עזה, ממלכת ירדן, סוריה ולבנון.  שיקום הפליטים הוא תנאי בסיסי ליישוב הסכסוך וצורך אסטרטגי ישראלי, פלסטיני, מזרח תיכוני ובינלאומי. 

רמת חיים ואיכות חיים שוויונית וגבוהה ליהודים וערבים בארץ ישראל.

החלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון מחייבת מאמץ ישראלי עצום לעיצוב מציאות של שלום וחיים משותפים בארץ ישראל בשלמותה

ייקבע, אחד התנאים הבסיסיים לעיצוב מציאות שלום ובטחון יציבים, חתירה ישראלית נמרצת לרמת חיים ואיכות חיים גבוהה של האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית בכל חבלי ארץ ישראל בשלמותה. כל תהליך שלום ללא מרכיב שלום כלכלי יניב אפס תוצאות.

מדינת עזה

מהלך ישראלי לריבונות ישראל ביהודה ושומרון  מחייב גם מהלך של ישראל להכרה ברצועת עזה כמדינה לכל דבר ועניין חברה באו"ם ומוסדותיו, יהא הממשל שיעמוד בראש מדינה זו אשר יהא, כולל ארגון דוגמת חמאס. זאת כפי שקורה כיום בלבנון המונהגת בידי חיזבאללה.

 דיפלומטיה ותיווך בינלאומי

דיפלומטים מנסים לפתור סכסוכים ללא הצלחה רבה. זה אתגר גדול ביותר. גופים ומתווכים מבחוץ יכולים לתרום, אך הם צריכים ללמוד את בסיסי  הסכסוך. הצרה והבעייה אתם שנקודת המוצא שלהם  היא קודם כל אנטרסי המדינות המתווכות מטעמם ובשמם הם מתווכים ופועלים. בעיני מתווכים ממדינות אחרות, אינטרסי מדינותיהם קודמים לאינטרסי הקבוצות המסוכסכות ביניהן וזו בעיה קשה.

לסיום, התובנה של כולנו צריכה להיות שפתרון הסכסוך תלוי קודם כל ורק בנו, במדינת ישראל מנהיגיה ותושביה היהודים וערבים ועד שלא נפנים ונטמיע זאת בעצמנו, בעולם וסביבינו הטירור יכה בנו עוד ועוד והשלום והבטחון ימשיכו להיות מאתנו והלאה. 

ב.     דע"ש כבר כאן

דע"ש כבר כאן וללא חתירה ישראלית לשוויון והכנסה גבוהה לנפש בין יהודים וערבים לא תשקוט הארץ ולא תשקוט הקהילייה הבינלאומית  

ייקבע, דע"ש כבר כאן, בתוכנו, לא רק סביבנו.

גם "האביב הערבי" כאן, בישראל, בירושלים, בתל אביב, בגליל, בנגב, ביהודה ושומרון.

עת לראות זאת. זה מחייב חשיבה וראייה שונה - חשיבה וראייה רחבה מחוץ לקופסה.

בדומה למאבק שמנהלים אחיהם הערבים במדינות ערב קרובות ורחוקות לנו, האוכלוסיה הערבית פלסטינית ברובה המכריע בישראל וביהודה ושומרון, מנהלת מול ישראל מאבק למען חיים בכבוד, בעד שוויון וצדק חברתי – כלכלי – דמוקרטי לצורך שינוי ושיפור דרסטי של מצבם הכלכלי – חברתי ברמת החיים ואיכות החיים.

כמו במדינות ערביות אחרות, לתוך מאבק חברתי – כלכלי זה הצליחו להשתרבב תנועות אסלמיות רדיקליות שרתמו את "האביב הערבי" להעצמת כוחם ומעמדם הפנים מדינתי, המזרח תיכוני והבינלאומי.

בראייה זו, פיגועי הטירור הרצחניים והאכזריים בירושלים, תל אביב, בצפון, בדרום וביהודה ושומרון אינם שונים מפיגועי הטירור הרצחניים שמבצעים ללא רחם דע"ש, הטאליבן, חמאס והג'יהד בעירק, מצריים, סוריה, תימן, פקיסטן, אפגניסטן, מדינת עזה ומדינות ערביות נוספות.

"האביב הערבי" במרחב סביבנו הוא כיום מקור דלק ומנוע תסיסה והשראה ל"אביב ערבי" שמתנהל בתוכנו שאינו שונה במהותו, דפוסי פעילותו וניהולו מ"האביב הערבי" בסוריה, עירק, מצרים, ירדן, תימן, מדינות צפון אפריקה ומדינות ערביות אחרות. 

השוני, האביב הערבי כאן הוא רק בתחילתו. צר לקבוע, בישראל עדיין רואים זאת מעטים.  

בגלל שליטה בטחונית של ישראל עד נהר הירדן פיגועי טירור אלה עד כה, חמורים וכואבים ככל שיהיו, קטנים יותר בהיקפם, לעומת זוועות "האביב הערבי" המתרחשות מידי יום בסוריה, עירק, מצריים ועוד.     

אירועי האביב הערבי במרחב סביבנו מעניקים רוח גבית גם לרשות הפלסטינית, חמאס וארגוני איסלם קיצוניים אחרים במלחמתם חסרת הפשרות והרסן כנגד מדינת ישראל. הרשות הפלסטינית הזינה ותרמה לאירועי האביב הערבי בארץ ישראל מימד לאומי לאומני 

הרשות הפלסטינית ותנועות האיסלם הפלסטיניות הרדיקליות השונות חוברות ורותמות אביב ערבי ארץ ישראלי זה למלחמתם בישראל, בה כל הכלים והאמצעים העומדים לרשותם כשרים. 

אך לא עוד. המחאה החברתית – כלכלית – דמוקרטית שמנהלים ערביי ארץ ישראל משני צידי גבולות 1967 הופכת אט אט למחאה אלימה גם כנגד הרשות הפלסטינית השותפה  לקיבוע מצבם העגום של ערביי יהודה ושומרון ובמידת מה למצב העגום של ערביי ישראל 

בראייה זו, סכנה גדולה רובצת לפתחה של ישראל, התעצמות האביב הערבי בארץ ישראל עד נהר הירדן למאבק אלים משותף לערביי ישראל וירושלים, ערביי יהודה ושומרון והבדווים בנגב כנגד ישראל. בעוד ישראל מנסה להשיב מלחמה שערה לנוכח גלי טירור אלה, הרשות הפלסטינית מצויה בהליך קריסה ללא יכולת, רצון ונחישות להתמודד עמם   

ייקבע, התמודדות אסטרטגית מקיפה מצד ישראל עם אביב פלסטיני ערבי ארץ ישראלי מחריף זה ותהליך קריסת הרשות הפלסטינית, איננה רק משימה בטחונית ומותנית בתהליך מדיני, כפי שגורסים בממשלה ובאופוזיציה בישראל ובקהילייה הבינלאומית, אלא גם בחזון כלכלי – מדיני קהילייתי ארץ ישראלי והיערכות של ישראל לאור קריסת הרשות  

דרוש חזון מדיני – כלכלי קהילייתי ארץ ישראלי 

התמודדות מקיפה מול מחאה ערבית פלסטינית אלימה מתעצמת זו בחבלי הארץ עד הירדן ותהליך קריסת הרשות הפלסטינית מחייבים גיבוש ואימוץ חזון מדיני – כלכלי – חברתי ארץ ישראלי שיבליט אסטרטגיית שלום ובטחון כלכלית - חברתית – הניזונה ומבטאת גם תפישת שלום חברתית – כלכלית.  תפישת שלום ובטחון מקיפה זו צריכה לראות במזעור פערים, חתירה להשוואת ההכנסה לנפש בין יהודים וערבים עד נהר הירדן והבטחת הכנסה גבוהה לנפש בחבלי ארץ ישראל עד נהר הירדן  – מפתחות לטיפוח דו קיום ויחסי שכנות מפותחים ביניהם.   

באין שויון ורמת הכנסה גבוהה לנפש – לא תשקוט הארץ 

ייקבע בהדגשה, ללא שוויון חברתי – כלכלי בין יהודים וערבים בארץ ישראל והבטחת הכנסה גבוהה לנפש בכל חבלי הארץ לא תשקוט הארץ ולא ייכון שלום אמת ביניהם. שוויון חברתי – כלכלי אמיתי בין יהודים וערבים והכנסה גבוהה לנפש בכל חבלי הארץ הם מסד ובסיס הדרושים לטיפוח יחסי שלום ודו קיום משותף בין יהודים וערבים בארץ  ישראל עד הירדן, בין מדינת ישראל והמדינות הגובלות עמה והעולם הערבי והמוסלמי. הם מרכיב אקוטי באסטרטגיית שלום ובטחון ישראלית להבטחה וטיפוח יחסי שלום וחיים  משותפים בין יהודים וערבים, בין מדינת ישראל והמדינות הגובלות עמה  והעולם הערבי והמוסלמי כולו. זו אסטרטגיית שלום ובטחון נכונה שתוביל לשיתוף פעולה אזורי. זו גם אסטרטגיה למזעור כוחן ופעילותן של התנועות האסלמיות הקיצוניות במדינת ישראל ואף במדינות הגובלות עמה.

בראייה רחבה זו, גיבוש וקידום אסטרטגיית שלום ובטחון ארץ ישראלית מקיפה זו כיום האתגר הגדול של מדינת ישראל. מדובר בחזון לאומי אסטרטגי שיכריע האם פני ישראל לצמוח ולבלוט כמדינה דמוקרטית, שוויונית, מפותחת עד נהר הירדן או עוד מדינה מזרח תיכונית שסועה, נקרעת מבפנים ומבחוץ ושקועה עמוק במציאות של שפיכות דמים ופיגועי טירור הולכים ובאים גלים גלים. ביסוס אסטרטגיה זו על כמה תובנות בסיסיות.

ג.       עקרונות מגילת העצמאות כתשתית ערכית לאסטרטגיית שלום ובטחון חדשה

לצורך ההקדמה, וכה קובעת בפירוט ובבהירות מגילת העצמאות בנושא צביון מדינת ישראל, שוויון ושיתוף אזרחיה הערבים ועתידה הכלכלי - מדיני של ארץ ישראל בשלמותה עד הירדן:

·        מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות :

·        תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה :

·        תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל  

·        תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע, ומין :

·        תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות  :

·        תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות :

·        תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתנו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

ייאמר בהדגשה, לנוכח הכאוס וגלי הטירור המתגברים בחבלי ארץ ישראל בשלמותה ולנוכח קריסת הרשות הפלסטינית וחלקה הברור בליבוי הכאוס והטירור וטרפוד כל יוזמה ישראלית או בינלאומית לשלום, מאז הסכם אוסלו, יש צורך ישראלי, ערבי ובינלאומי אקוטי לגבש ולקדם אסטרטגיית בטחון ושלום ארץ ישראלית מקיפה חדשה. מוצע לעשות זאת מתוך מחויבות עמוקה לעקרונות והתכנים העולים מהמתווה החברתי, המדיני והכלכלי של מגילת העצמאות ובמיוחד על בסיס הקביעה במגילת העצמאות ש"מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה". מתווה מגילת העצמאות כתשתית ערכית של אסטרטגיית שלום ובטחון חדשה זו שעל ישראל לגבש ולאמץ דרוש כצורך לאומי אסטרטגי אקוטי להמשך ביסוסה וביצורה של מדינת ישראל כמדינה מוסרית, דמוקרטית, שוויונית מפותחת בארץ ישראל לרווחת כל אזרחיה, יהודים וערבים. זה נחוץ גם במטרה לגייס סביבה תמיכה לאומית ובינלאומית רחבה. הכרח לעשות ולקדם זאת גם במובנים ומונחים מדינתיים ובינלאומיים הנוהגים כיום בעולם בכלל ובמדינות פדרליות מפותחות במיוחד, בהם שווייץ וארה"ב ומדינות מפותחות אחרות         

ד.    היערכות ישראל לאפשרות של קריסת הרשות הפלסטינית

לקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית על חבלי יהודה ושומרון: החלת ריבונות ישראל וחוקיה עד נהר הירדן, תוך מתן מענה לסוגיות הדמוגרפיות והדמוקרטיות הכרוכות במהלך ישראלי מקיף מכונן זה.

דברי רקע והסבר למתווה המוצע ומרכיביו    

ייקבע בבהירות, קריסת הרשות הפלסטינית כבר כאן. הכאוס מכך רק בתחילתו והוא יגבה חייהם של עוד ועוד ישראלים ופלסטינים. הרשות הפלסטינית כבר מזמן לא ברצועת עזה, כמו גם בירושלים. גם שליטתה ואחיזתה בשטחי יהודה ושומרון שבאחריותה מתפוגגת.  את הכאוס הנובע מכך, צריך ואפשר לעצור באופן מיידי בטרם יהיה מאוחר והוא ייצא מכלל שליטה. זה זמן להפנים, קריסת הרשות הפלסטינית היא אפשרות קרובה וממשית. 

זאת ועוד, לאחר שהתכניות והיוזמות מאז קום המדינה ואף לפני כן, להשכנת שלום אמת וסיום הסכסוך הישראלי – ערבי, על בסיס עקרון חלוקת הארץ ל 2 מדינות, החל מתכנית החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 ועד תכנית אוסלו כשלו, עת שמדינת ישראל תתעשת ותגבש, תאמץ ותממש אסטרטגיית בטחון ושלום, בולטת במיוחד עם מימד כלכלי. עיקרו, לקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית על חבלי יהודה ושומרון עד הירדן, לצורך, הפסקת הכאוס והטירור ובניית עתיד משותף במדינה אחת מפותחת.         

על אסטרטגיית בטחון ושלום חדשה זו להינות מתמיכה לאומית ובינלאומית רחבה, לבטא מחויבות עמוקה לעקרונות ותכנים העולים מהמתווה החברתי, המדיני והכלכלי של מגילת העצמאות, להעצים את מדינת ישראל כמדינה מוסרית, דמוקרטית, שוויונית מפותחת לרווחת כל אזרחיה, יהודים כערבים, ולעצב אותה בהבטים ומונחים מדינתיים ובינלאומיים הנוהגים במדינות פדרליות דמוקרטיות בולטות במיוחד, דוגמת שווייץ וארה"ב.

מרכיבי המתווה המוצע   

מרכיב ראשון: החלת ריבונות ישראל וחוקיה לצורך הבטחת שליטה בטחונית ישראלית עד נהר הירדן וצמיחה כלכלית מואצת ביהודה, שומרון ובקעת הירדן

קריסת הרשות הפלסטינית תחייב את ישראל להתעשת ולהיערך מבעוד מועד למהלך אסטרטגי מרחיק לכת וראות,  לקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית מלאה על חבלי יהודה ושומרון. מהלך זה הכרחי כצורך אסטרטגי בטחוני, כלכלי, מוסרי וחברתי  ישראלי, פלסטיני ובינלאומי. זה אומר, צורך להחלת ריבונות ישראל וחוקיה עד נהר הירדן.

מרכיב שני: הכרה ברצועת עזה כעיר מדינה: במקביל, ישראל תקדם יוזמה להכרה ברצועת עזה כמדינה ויישות מדינית עצמאית חברה באו"ם ומוסדותיו, מותנה בהושטת יד לשלום אמת מצידה עם מדינת ישראל.  

מרכיב שלישי: בניית ארץ ישראל בשלמותה כקהילייה כלכלית מפותחת  

האתגר הכלכלי חברתי הגדול של מדינת ישראל לנוכח קריסת הרשות הפלסטינית ולקיחת אחריות ישראלית, בטחונית וכלכלית מלאה על כל שטחי יהודה ושומרון, היערכות ויוזמה ישראלית מקיפה לשיפור דרמטי של נתוני רמת החיים ואיכות החיים של האוכלוסיה הערבית פלסטינית  בישראל וביהודה ושומרון והבאתם לנתוני רמת חיים ואיכות חיים בדומה לישראל.   זה נובע מהבנה והכרה, שללא שיפור דרמטי ברמת חיים ואיכות חיים של ערביי ישראל והאוכלוסיה הפלסטינית ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים לא תשקוט הארץ ובמציאות כאוס כזו לא תשקוט גם הקהילייה הערבית והבינלאומית.  

כללית, זה מחייב את מדינת ישראל לפעול בנחישות לבניית מעמד ביניים יהודי וערבי רחב היקף שיבלוט ברמת חיים ואיכות חיים גבוהה בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה.  בין היתר ישראל תידרש לקדם מפעלי פיתוח לשיקום מחנות פליטים ביהודה ושומרון ומחנות הבדווים בנגב ומפעלי פיתוח כלכליים חברתיים רבים נוספים.

חידוש בולט בעיצוב וקידום מהלך מדיני משקי אסטרטגי זה, שיתוף הקהילייה הכלכלית הישראלית, הקהילייה העסקית הבינלאומית ואילי הון ועסקים מהעולם הערבי והמוסלמי המתון שיגלו עניין במהלך כלכלי – מדיני זה. בנוסף, ישראל לא תתקשה למצוא שותפים למהלך אסטרטגי מדיני – כלכלי זה, בהם, ארה"ב, סין, גרמניה ומדינות מפותחות נוספות. 

מרכיב רביעי: עיצוב מדינת ישראל עד הירדן כקהילייה דמוקרטית קנטונלית   

קריסת הרשות הפלסטינית ולקיחת אחריות ישראלית בטחונית וכלכלית על חבלי יהודה ושומרון בגיבוי לאומי ובינלאומי רחב מחייבים כינון וקידום מבנה ממשל דמוקרטי מתקדם מושתת על יסודות פדרליים מתוך לימוד וחיקוי דגם ממשל הקנטונים השווייצי שיבליט את מדינת ישראל עד נהר הירדן כקהילייה דמוקרטית קנטונלית שוויונית, מוסרית מפותחת.

הליבה של מבנה ממשל דמוקרטי קנטונלי זה, כינון דרג ממשל אזורי דמוקרטי מושתת על מערך בן 30 קנטונים יהודים וערבים, מהם, 20 קנטונים של ישובים יהודים ו 10 קנטונים של ישובים ערבים, כולל מספר קנטונים פלסטינים ביהודה ושומרון, שיתמקדו כדרג ממשל נוסף לממשל המרכזי והמקומי, בהעצמה וצמיחה כלכלית – חברתית אזורית.

הקנטונים הפלסטינים שייכונו ביהודה ושומרון, אף שיהיו תחת ריבונות  ישראל וחוקיה, יוכלו לפתח קשרי גומלין כלכליים ומדיניים מיוחדים עם ירדן או מדינת עזה או שניהם ומעמד תושביהם יושתת על עקרונות מגילת העצמאות ובעיקר האמירה במגילת העצמאות לפיה "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".  

כינון דרג ממשל אזורי קנטונלי הוא מרכיב חשוב ותנאי בסיסי אקוטי להצלחת מהלך החלת ריבונות ישראל וחוקיה עד הירדן ונועד להבליט את מדינת ישראל בצירוף המשק הפלסטיני ביהודה ושומרון עד נהר הירדן, כמעצמה וקהילייה אזורית כלכלית, מדינית, דמוקרטית, שוויונית, מוסרית  מפותחת לרווחת אזרחיה ותושביה, יהודים כערבים ולקידמת המזרח התיכון.

פרטנר פלסטיני חלופי לרשות הפלסטינית לקידום מרכיבי המתווה המוצע 

לסכום וסיום, קריסת הרשות הפלסטינית וקידום ויישום החלת ריבונות ישראל וחוקיה ביהודה ושומרון וכינון דרג של ממשל אזורי קנטונלי בארץ ישראל בשלמותה כפועל יוצא מכך, מחייבים זיהוי ואיתור גופים ומנהיגים פלסטינים שישנם ברחבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, אשר בניגוד לרשות הפלסטינית וראשיה נכונים לפתח חיים משותפים ועתיד משותף עם מדינת ישראל במדינה דמוקרטית אחת, תחת ריבונות ישראל וחוקיה.

מה שמוצע, איתור וקידום מנהיגויות פלסטיניות עירוניות ואזוריות ואישים מהסקטור הפלסטיני הכלכלי, בנפות שכם, ג'נין, רמאללה, קלקיליה, מזרח ירושלים, בית לחם, חברון ויריחו, להם יוצע לעמוד בראש מספר ממשלים פלסטינים אזוריים קנטונליים שייכונו על בסיס מיזוג נפות אזוריות עמם פעלה הרשות הפלסטינית. הקנטונים הפלסטינים שיפעלו בשותפות עם ישראל, יופקדו על הפיתוח הכלכלי – חברתי של האוכלוסיה הפלסטינית על בסיס תקציבים שיועברו לכל אחד מהם, בידי ישראל מכספי מיסים שהיא גובה מהעובדים הפלסטינים בישראל ובישובים היהודים ביהודה ושומרון ותקציבים ישראלים נוספים, כספי סיוע בינלאומיים ומקורות הכנסה עצמיים שהם יפתחו.

היערכות ישראלית לקריסת הרשות הפלסטינית כמהלך ישראלי פורץ דרך

וזאת לדעת, במהלך 20 השנים ויותר, מאז ומתוקף הסכם אוסלו, ישראל הזרימה לרשות הפלסטינית, סכומי עתק בהיקף מעל 100 מיליארד ש"ח, כספי מיסים שהיא גובה עבורה מהעובדים הפלסטינים בישראל ובישובים היהודים ביהודה ושומרון ודמי מכסים שהיא גובה מהיצרנים הפלסטינים המשווקים מוצריהם בישראל. במקביל, זרמו לקופת הרשות עשרות מיליארדי דולר נוספים, כספי תרומות סיוע נדיב מהקהילייה הבינלאומית. 

ייקבע, בסכומי עתק אלה שזרמו לקופות הרשות הפלסטינית, ישראל יחד עם קואליצייה בינלאומית בראשות ארה"ב יכלו לחולל את שיקום הפליטים הפלסטינים ביהודה ושומרון ולהעצים עוד ועוד את חיי הפלסטינים ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים וכן ערביי ישראל ובדרך זו למזער ואף למגר את גלי הטירור מאז הסכם אוסלו כולל גל הטירור הנוכחי. 

לסיום, מרכיבי המתווה המוצע הם תשובה ישראלית לגלי ההסתה, הטירור כולל גל הטירור הנוכחי שסופו לא נראה קרוב, לחרמות בינלאומיות ולכל מוציאי דיבת הארץ רעה.

המתווה הוא סם חיים לכלכלה ולחברה הישראלית, כמו גם לחברה ולכלכלה הפלסטינית.

הוא אנטרס ישראלי. הוא אינטרס פלסטיני, הוא אינטרס מזרח תיכוני. הוא אנטרס בינלאומי. 

גל הטירור העכשווי ב"ארץ ישראל בשלמותה" שסופו לא נראה קרוב אינו גזרה משמיים.  השינויים במזרח התיכון ובעולם ותהליך היחלשות והתפרקות הרשות הפלסטינית מזמנים עיתוי מתאים ומחייב למהלך ישראלי פורץ דרך שעיקריו, 4 מרכיבי המתווה המוצע.

מדינת ישראל בעקבות החלת ריבונותה וחוקיה על חבלי יהודה ושומרון עד הירדן - תמצית נתונים סטטיסטיים בסיסיים:    

מספר תושבי מדינת ישראל בעקבות החלת ריבונותה וחוקיה עד נהר הירדן

סך מספר תושבים: 10 מיליון תושבים, מהם, כ 7 מיליון תושבים, 70% מכלל התושבים, בהם, כ400,000 – 500,000 תושבים לא יהודים שנכון להגדירם כשותפי ונאמני ישראל.

סך מספר תושבים יהודים: 6,8 מיליון, בהם, מעל 360,000 עולים שעלו לישראל מתוקף חוק השבות ממדינות ברה"מ לשעבר, נחשבים ומוכרים כאזרחים ישראלים לכל דבר ועניין, אך עדיין אינם מוכרים כיהודים בידי הרבנות הראשית.

סך היקף האוכלוסיה הערבית על כל מגזריה בישראל וחבלי יהודה ושומרון: סך היקף האוכלוסיה הערבית והפלסטינית במדינת ישראל בהכללה של ערביי יהודה ושומרון מוערך כיום ב 3,5 מיליון נפש, מהם, 1,8 מיליון ערבים ישראלים, כולל ערביי ירושלים – מעל 300,000 ערבים, בני העדה הדרוזית - 130,000 נפש, הבדווים – 220,000 נפש, ערבים נוצרים – 150,000, צ'רקסים – כ 5,000 נפש, ארמים כ 3,500 נפש, שומרונים – כ 1,500 נפש.

בחבלי יהודה ושומרון, ללא ערביי ירושלים, מתגוררים כ 1,7 מיליון ערבים פלסטינים. 

סך מספר תושבים ערבים מוסלמים בישראל וביו"ש: 3,2 מיליון נפש, מהם, 1,5 מיליון ערבים מוסלמים בישראל וכ 1,7 מיליון ערבים מוסלמים פלסטינים ביו"ש.

אוכלוסיות המיעוטים השותפות ונאמנות למדינת ישראל, כולל שירות בצה"ל – דרוזים, צ'רקסים, שומרונים, ערבים נוצרים, נוצרים, בדווים, ארמים ואחרים:    

בתחשיב המקיף על האוכלוסיה היהודית והערבית בהכללה של חבלי יהודה ושומרון חשוב ונכון לפרט את היקף אוכלוסיות המיעוטים בהיקף חצי מיליון נפש, הנאמנים ושותפים למדינת ישראל ובניהם משרתים בצה"ל והמשטרה: 

כללית, התפלגות אוכלוסיית היעוטים בקטגוריה זו של שותפי ישראל לפי הפירוט הבא: דרוזים: 130,000, ערבים נוצרים כ 70,000 מתוך כ 150,000 ערבים נוצרים בישראל וביו"ש, מספר בדווים: כ 90,000 מתוך כ 200,000 בדווים אזרחי ישראל. מספר צ'רקסים, ארמים ושומרונים: כ 10,000 נפש, מהם, צ'רקסים – 5,000 נפש, מספר ארמים ושומרונים: כ 5,000 מהם, כ 3,500 ארמים וכ 1,500 שומרונים.

מספר ערבים מוסלמים שניתן להגדירם ולציינם כמוסלמים נאמנים ושותפים לישראל היקף האוכלוסיה הערבית המוסלמית בישראל וביהודה ושומרון שניתן להגדירם בוודאות כנאמנים ושותפים של ישראל מוערך בתחשיב זה בצורה זהירה ביותר ב 250,000 נפש.            

תלות המשק הפלסטיני במשק הישראלי וקשרי הגומלין ביניהם

מהלך החלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון, כינון דרג ממשל אזורי קנטונלי בארץ ישראל בשלמותה ועיצוב מדינת ישראל וחבלי יהודה ושומרון כקהילייה כלכלית מפותחת ברמה מערב אירופית, נעשה גם מתוך ראייה  וניתוח התלות המוחלטת והעמוקה של המשק הפלסטיני במשק הישראלי וקשרי הגומלין ביניהם שרק יילכו ויעמיקו עוד ועוד בשנים שיבואו.  

די לעיין בנתונים משקיים כלכליים חלקיים כדי להבין קביעות אלה.

בתחום התעסוקה, היקף כוח האדם הפלסטיני ביהודה ושומרון, מוערך ב 810,000 עובדים ועובדות. מתוכם, כ 250,000 עובדים פלסטינים      כ 30% מכוח האדם הפלסטיני, מועסקים בישראל ומפעלים וישובים ישראלים ביהודה ושומרון לפי הפירוט הבא: כ 110,000 פלסטינים מועסקים בהיתרים בתחומי ישראל, כ 40,000 עובדים פלסטינים מועסקים בישראל ללא היתרים, 40,000 פלסטינים מועסקים במפעלים וישובים ישראלים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, כ 50,000 עובדים פלסטינים בישראל ממזרח ירושלים

בתחום הסחר, היצוא לישראל מהווה כ 90% מסך היצוא הפלסטיני השנתי המסתכם ב 3,2 מיליארד דולר.

נדגיש, ביצוא פלסטיני זה לישראל תלויים למעלה מ 1,000 מפעלים פלסטינים המעסיקים מעל 20% מכוח האדם הפלסטיני. 

יבוא הסחורות והשרותים לישראל מהרשות הפלסטינית מוערך ב 600 מיליון דולר.

ישראל מייבאת משטחי הרשות הפלסטינית בעיקר מוצרים מסורתיים: מוצרי חקלאות, נעליים, רהיטים, טקסטיל ומוצרי אבן ומחצבה. הנתונים מלמדים כי בסחר החוץ בין ישראל והרשות הפלסטינית קיים עודף סחר שנתי לזכות ישראל בהיקף של כ 2.5 מיליארד דולר, בעיקר בגין יצוא סחורות בסיסיות כגון דלק כ 1,2 מיליארד דולר, מוצרי ציוד והובלה.  

נתון משקי בולט, ישראל מזרימה סכום שנתי כולל בהיקף כ 6 מיליארד ש"ח לקופת הרשות הפלסטינית, המהווה מעל 40% מהקציב הרשות בשנה, מעל 100 מיליארד ש"ח ב 20 השנים האחרונות. מדובר בסכומי עתק שישראל גובה מהעובדים הפלסטינים בישראל ובישובים היהודים ביהודה ושומרון ודמי מכסים שהיא גובה מהיצרנים הפלסטינים המשווקים מוצריהם בישראל ועוד לא ציינו את תלות הפלסטינים בישראל בחשמל ומים.

לא לשכוח, במקביל, זרמו לקופת הרשות עשרות מיליארדי דולר נוספים, כספי תרומות ומענקים נדיבים מהקהילייה הבינלאומית.

ייקבע, בסכומי עתק אלה שזרמו לקופות הרשות הפלסטינית, מעל 100 מיליארד ש"ח רק מישראל, ניתן היה להעצים להעצים עוד ועוד את חיי הפלסטינים ביהודה, שומרון, כולל שיקום מחנות הפליטים. כבר נאמר, מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. הכאוס וגל הטירור הנוכחי צריכים לדחוף את ישראל לפעול בכיוון כלכלי – מדיני זה.     

להורדת תוכנית ישראל הפדרלית - האוגדן המלא לחץ כאן